בקעת הנדיב שוכנת מדרום לרכס הכרמל בין רמת הנדיב לרמת מנשה. הבקעה מוקפת ומכילה שטחי טבע מגוונים הכוללים יערות, חורשים, נחלים, מעיינות ואחו. הבקעה עשירה באוצרות טבע וכחלק משטחי הטבע של הביום הים תיכוני, נכללת בתוך האזורים החמים לשימור (biodiversity hotspots) המהווים רק 2.3% משטח כדור הארץ. על כן המחויבות של תושבי האזור לשמירה על ערכי הטבע של הבקעה חורגת מגבולות הארץ.
בקעת הנדיב מהווה אזור פתוח עם פיתוח מועט שלו חשיבות בשמירה על הטבע של ישראל ובסיפוק צרכי האזרחים. הבקעה מהווה מסדרון אקולוגי עבור בעלי חיים. מסדרון אקולוגי הוא שטח עם הפרעה מועטה שדרכו יכולים בעלי חיים לעבור בין בתי גידול המהווים את עיקר שטחי המחייה שלהם. קיטוע המעבר בין בתי גידול גורם ליצירה של אוכלוסיות קטנות שאינן יכולות לקיים את עצמן לאורך זמן בגלל תהליכים דמוגרפים (לדוגמא, כמה שנים רצופות של הולדת זכרים בלבד יכולים להביא כליה על אוכלוסייה קטנה, כפי שקרה לנמרי מדבר יהודה) או גנטיים (לדוגמא, באוכלוסייה קטנה יכול להיות חסר גן שעמיד בפני מחלה או תנאי אקלים קיצוניים). סביב בקעת הנדיב ישנם שטחי טבע, חלקם שמורות טבע קטנות ומבודדות שעושר המינים בהם תלוי ביכולת שלהם לנוע דרך בקעת הנדיב.
[gallery_bank type="images" format="filmstrip" title="true" desc="false" img_in_row="5" display="all" sort_by="pic_id" animation_effect="fadeIn" image_width="600" album_title="false" album_id="1"]
חשיבות גדולה יש לבקעה בשמירה על מינים גדולים כמו אוכלי עשב וטורפים. באזור זה חי צבי ארץ ישראלי שהינו מין אנדמי (קיים באזור מצומצם) שנכחד מכל הארצות השכנות לנו. המין נמצא בסכנת הכחדה וזקוק לשטחים נרחבים. בקעת הנדיב מהווה עבור המין הן שטח מחייה והן מסדרון הכרחי לקיומו באזור. שמירה על שטחים פתוחים ללא קיטוע (של כבישים ומבנים) חשובה במיוחד לטורפים הגדולים. בישראל נשארו עדיין מספר טורפים גדולים (חלק נכחדו עקב מעשי האדם) ויש להם תפקיד מרכזי בשמירה על המערכת האקולוגית (ללא טורפים גדולים מתרבים טורפים קטנים יותר כמו לדוגמא חולדות שעשויים לגרום לנזקים רבים למערכת האקולוגית, כולל לאדם).
השילוב של בתי גידול שונים הביא לבקעת הנדיב מינים נדירים מקבוצות שונות. לדוגמא לאורך הנחלים ניתן למצוא צמח נדיר ממוצא טרופי שנקרא ארכובית סנגלית, ובאזורים הפתוחים של הבתות (הבתה מאופיינת בשיחים נמוכים) מין נדיר ויפה בפריחתו שנקרא בוצין טברייני. באחו בנימינה ניתן לראות באביב את הפריחה של סחלב הביצות הנדיר. שפע בתי הגידול המימיים של בקעת הנדיב מושך מינים שונים של דו חיים שמספרם יורד בעולם בכלל ובישראל בפרט. האזור ידוע כמאחז האחרון לדו חי הנקרא טריטון הפסים הזקוק למים נקיים וידוע בשל מופע החיזור המרהיב של הזכר. בקעת הנדיב מהווה שטח ציד עבור הבז האדום הנדיר מאוד בישראל. הבזים האדומים המעטים שנשארו בישראל מגיעים בעיקר לאזור בקעת הנדיב לקנן מדי שנה באביב. באזור בקעת הנדיב שני מיני חתולים, קרקל וחתול ביצות, הגדולים פי שתיים מחתולי בית והם מצטרפים לנמיות, גיריות, שועלים ותנים בבקרה על זוחלים ומכרסמים.
המגוון העשיר של בקעת הנדיב נשמר כל השנים בזכות שמירה על בתי הגידול השונים ועל הקשר שביניהם. לשמירה על המגוון הביולוגי ישנה תרומה עצומה לאדם בזכות שירותי האספקה, ויסות ותרבות שבלעדיהם המין האנושי לא יוכל להתקיים.
מסלול מומלץ: תל ̞ערן.
רקע: תל ערן נמצא בצדה המזרחי של גבעת עדה. בתל נמצאו שרידים מתקופות קדומות החל מהתקופה הכלכוליתית דרך הברונזה והברזל ועד תקופות מאוחרות של מאות השנים האחרונות. התל מכוסה בחורש ים תיכוני די פתוח ומשופע בערכי טבע רבים.
תחילת המסלול: בקצה המזרחי של רחוב הדפנה בגבעת עדה.
סיום המסלול: באותו מקום.
אורך המסלול כ 2 ק"מ והוא מתאים לכל העונות.
תאור: הולכים מזרחה בין בתי שכונת הלבנה של גבעת עדה לבין החממות. כעבור כ 300 מטר מגיעים לחורש המכסה את התל. מכאן ניתן לבחור באחד מהשבילים שחוצים את התל. כדאי להמשיך מזרחה ולעלות לראש התל ואז לפנות דרומה וכעבור כ 400 מטר לפנות חזרה מערבה עד שפוגשים דרך עפר שעליה ניתן ללכת צפונה חזרה לתחילת המסלול.
החורש של תל ערן יפה כל השנה. עצי אלון, אלה, לבנה, עוזרר ואשחר. עם הסתיו ניתן לראות שפע של סתוניות ובהמשך רקפות, כלניות ועוד עשרות פרחים. מתחת לאבנים יש שפע של בעלי חיים וביניהם זוחלים נדירים כמו מחרוזן דו גוני. החורש הומה ציפורים כל השנה וניתן למצוא בו מחילות של דרבנים ושועלים.
נכתב על ידי פרופסור אורי שיינס, חוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה – אורנים